התכנים נלקחו מתוך קורס מבוא לגינון אקולוגי
כוחות הבריאה והריפוי קיימים בטבע ויוצרים מערכות בנות קיימא.
איך אנחנו מקימים גינה בת קיימא? איך יוצרים מערכת הרמונית ויציבה?
התחדשות ורבייה, עונתיות, שונות גנטית, יחסי גומלין, מגוון ביולוגי, סינרגיה, הגנה וחיפוי הן כולם רובדים שונים המקנים יציבות למערכות הטבעיות. לעומת זאת, גידול מזון בצורה מונוקלטורית (גידול יחיד בשדה) מהווה ניגוד גמור לרובדים אלו, ולכן דורש השקעת משאבים אדירה בכדי לייצר מזון בשדות אלו.
האם אנו יכולים לחקות חלק מעקרונות אלו בגינתנו בכדי ליצור מערכת הרמונית, יציבה וחסכונית יותר?
מערכת שנצליח לייצב, ואולי עם מאמץ ראשוני מסוים, תדרוש פחות תחזוקה והשקיה לאורך זמן, ובעצם תנצל את הכוחות המאזנים של הטבע.
אז איך מתחילים להקים גינה בת-קיימא?
- בחרו מקום לערוגה. לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. צמחים זקוקים לשמש ולכן בחרו מקום שיש בו שמש ישירה רוב היום או לפחות 5 שעות ביום.
- הכינו את האדמה לשתילה. זה הבסיס לכל, מצע הגידול, החיבור לאמא אדמה – מקור החיים של הצמחים ולכן חשוב שתהיה טובה ככל הניתן. הפכו בראשכם ממגדלי צמחים למגדלי אדמה. דאגו לה. האדמה היא יצור חי! ולכן עליה להיות:
- תחומה ומוגנת. תיחמו את הערוגה בסלעים, גזעים, רעפים, תוחם דשא. העיקר שלא ידרכו עליה
- תחחו ואווררו את האדמה. אם האדמה מהודקת מאוד, יהיה קשה לשורשים לצמוח בה. ולכן היפכו אותה בעזרת קילשון. אין צורך להופכה יותר בעתיד, הניחו לאדמה לנפשה.
- העשירו את האדמה בחומר אורגני המכיל את מזונם של הצמחים. הטמינו קומפוסט בערוגה כ-10 עד 20 ליטר למטר מרובע של ערוגה. שיפכו וערבבו עם האדמה. כמה שיותר כך ייטב לצמחים.
- שימרו על לחות הקרקע ע"י השקייה נכונה ושימוש בעלים יבשים או צמחים משתרעים, לחיפוי הקרקע.
- שלבו בה מיקרואורגניזמיים ופטריות מועילות. כאן אני מסביר איך
- בנו ערוגת שכבות עשירה בחומר אורגני
כלל האצבע לאדמה טובה: שיהיה אפשר לדחוף אצבע בקלות לאדמה ולהרגיש את הלחות בקצה האצבע.
- הגנו על האדמה וחפו אותה בחיפוי קרקע של עלים יבשים. החיפוי הוא שכבת ההגנה של האדמה ומגן עליה מפגעי מזג האוויר, מונע אידוי מים, שומר על לחותה, מעכב נביטת צמחי בר, משמש בית גידול לאורגניזמים מועילים. חיפוי הקרקע הוא האלמנט הקל ביותר ליישום עם האפקט הדרמטי ביותר שיש בגינתנו.
זכרו: אדמה היא יצור חי ויש להגן עליו כמו העור שמכסה אותנו
- דאגו למערכת השקיה. בארץ יש מעט מאוד ימי גשם ולכן צמחים צריכים תוספת השקייה. הניחו טפטפות וחברו למחשב אוטומטי פשוט. ככה תחסכו במים, לא תאלצו לזכור להשקות ותיצרו מערכת בריאה יותר.
כלל אצבע להשקיה: דחפו אצבע לאדמה. אם לחה – מצוין. זו כמות ההשקייה הדרושה.
- תכננו את השתילות"
- מה אתם אוהבים לאכול? כמה אתם צורכים? כדאי להכין שרטוט של הערוגות עם הגידולים. בחורף שותלים: עלים לסלט (חסה, פטרוזיליה, מנגולד, שמיר, קייל), כרוביים, קטניות, שורשים (צנון, סלק, שורש סלרי, לפת), בצלים, קולרבי ותות שדה. בקיץ (שעוד רגע כאן) שותלים: עגבניות, קישואים, מלפפון, שעועית, תירס.
- שיתלו מגוון צמחים. מגוון=פיזור סיכונים, יציבות וכמובן עושר לעין. נסו לשלב צמחי מאכל בצבעים וצורות שונות, צמחים שמושכים מאביקים (בעלי עמודי פריחה נאים), קטניות שמקבעות חנקן (שעועית, תלתן, אספסת), צמחים ארומטים דוחי מזיקים (לבנדר, שמיר, מנטה) וצמחים שיוצרים כיסוי וחיפוי קרקע (קורנית, רגילת הגינה).
- דרגו את השתילות ואחת לשבועיים-שלושה שיתלו שתילים חדשים בכדי שתהיה אספקה רציפה של ירקות.
- השתמשו בצמחים משפרי קרקע. קטניות שמקבעות חנקן וצמחים מתווכים שמשפרים את איכות האדמה.
- שלבו צמחים ארומטיים שדוחים מזיקים (לבנדר, מרווה, בצליים וכד)
זכרו: הצמחים כמונו אוהבים לחיות בקהילה מגוונת
- רבשנתיות. שיתלו צמחים רב שנתיים (שלא מסיימים את חייהם אחרי עונה אחת). צמחים אלו דורשים פחות טיפול והשקייה, ועמידים יותר לפגעי הטבע ומזיקים. הנה כמה חלופות ששווה לשקול. תרד ניוזילנדי במקום תרד, שעועית לבלב במקום שעועית רגילה, קייל במקום כרוב, עץ מורינגה (שאוכלים את עליו) במקום חסה ושאר מני עלי סלט. ומה עוד: מעוג ימי (חובזה רב שנתית), אספרגוס, ארטישוק ירושלמי, בצל מהלך, תרד מאלבר, קקטוס נופאל, ועוד.
- התחדשות. ישנם צמחים שאמנם אינם רב-שנתיים, אך יודעים להזריע ולחדש את עצמם כל עונה מחדש. שווה לשלבם כדי לעודד עצמאות של המערכת. צמחים כמו כובע הנזיר (חורף) שפרחיו ועליו אכילים, רגילת הגינה (קיץ), תרד ניוזילנדי, פקעות ובצלים ועוד.
- הכנת השתילים. הפשוט ביותר זה לקנות שתילים מוכנים (עולה כ-2 שקלים לשתיל). אפשר גם להכין בעצמנו שתילים באמצעות זריעה במגשי שתילה והעברת השתילים לאדמה לכשיתחזקו (נקרא זריעה סגורה). יש לדאוג שבזמן ההנבטה תערובת השתילה תהיה לחה במשך כל היום ע"י השקייה בריסוס. אפשר להנביט או לזרוע באדמה זרעים של ירקות שאכלנו (עגבניית שרי או פלפל) אך זה לא מומלץ. הירקות שאנו קונים בסופר הם זנים מוכלאים ותכונותיו של דור ההמשך (הזרעים שאספתם מהם) – אינן צפויות. ולכן עדיף לרכוש זרעים במשתלות או באינטרנט. לגבי הנבטת גלעינים של פירות (אבוקדו וכד'), גם כאן יש בעיה של תכונות שאינן צפויות, וכדי לחסוך עוגמת נפש עדיף להכין ייחור מעץ עם פירות שאנו אוהבים או לקנות שתיל במשתלה.
- זריעה ושתילה. יש לשמור על מרווחי זריעה הגיוניים (עלים לסלט – 30ס"מ, פטרוזליה, שמיר וכוסברה – 5ס"מ, שורשים- 10ס"מ, צנונית וגזר – 5ס"מ). את השתילים הצעירים ניתן להוציא ממגשי ההנבטה ולשתול כשמופיעים עלים שניים בנבט הצעיר (כחודש מהזריעה). אפשר מלכתחילה להנביט בקרטון ביצים או גלילי נייר טואלט ולשתול את השתיל עם הקרטון, שיתכלה באדמה. שתילים רכים וזרעים יש להשקות כל יום עד שמתחזקים ואז יש להוריד את תדירות ההשקייה לכל יומיים.
כלל אצבע להצלחה: הכל מתחיל בשתיל בריא. עשו מאמץ לרכוש או להכין שתיל חזק כדי להגיע לצמח בוגר ומניב.
זהו, אתם מוכנים להקים לעצמכם גינה בת קיימא
בהצלחה
****הצטרפו אלינו למחזור הבא של קורס מבוא לגינון אקולוגי ********
