לקראת החורף הבא עלינו לטובה החלטתי לחדש את ערוגת הגינה. ירקות ופירות טריים מהגינה הם עבורנו איכות חיים אמיתית כך שלמרות העבודה הרבה הנדרשת לא הייתה שאלה, זה שווה את זה!
הערוגה הישנה אשר עשתה עבודה יפה ונהנינו ממנה מאוד אך הייתה בנויה לרוחב הגינה ולא התאימה בזרימה הכללית של מבנה הגינה. חוץ מזה דיגדג להתחיל ולהשתמש בכלים למדתי בקורס תכנון פרמקלצ'ר.
ישבתי לתכנן שתי ערוגות חדשות על פי שיטות הפרמקלצ'ר ללא היפוך אדמה.
ערוגה אחת בשיטת הוגל-קאלצ'ר עבור העלים הירוקים כגון רוקט, מנגולד, בוקצ'וי, חסות למיניהן ועוד. הערוגה השניה היא בשיטת דאבל-דיג עבור השורשים כגון סלק, גזר, שום, תפוחי אדמה וכו' (על ערוגה זו אספר בפוסט אחר). שתי הערוגות באורך שווה של 10מ' וברוחב של 1מ' כדי שאוכל להגיע ללקט ולנכש עשבים.
ערוגת הוגל קאלצ'ר בנויה בשכבות:
- קרטון
- גזעים
- ענפים ועלים
- אדמה
- קומפוסט
- חיפוי
תחילה אספתי במשך תקופה את כל החומרים להכנת הגינה (ויש לא מעט…). למעט הקומפוסט המוכן לא הייתי צריך לקנות דבר והכל השגתי בסביבה שלי. קרטונים, גזעים של עץ, ענפים, עלים, אדמה, רסק גזם.
בהתרגשות רבה וציפיה ניגשתי אל המלאכה
שלב 1: פינוי
מכיוון והגינה שלי כולה מכוסה בשכבה של שבבי עץ התחלתי בסימון של הערוגה על ידי מדידה של הגודל הסופי ולאחר מכן התחלתי בפינוי של שבבי העץ בעזרת טוריה בתחום המתחם המסומן.
שלב 2: הזזת טופ סויל
לאחר שבשלב הקודם חשפתי את האדמה כעת פתחתי עם קילשון את שכבת האדמה העליונה ביותר בה מתרחשים כל החיים והמיקרוביולוגיה החשובה לצמחים והזזתי אותה לצדדים כדי לשמור אותו לשימוש בהמשך
שלב 3: חיפוי למניעת עשבייה
קפיצה קלה לקרטוניה ליד המכולת הניבה לי כמות גדולה של קרטונים שאותם חתכתי על פי מידה ופרסתי על הקרקע בתחתית הערוגה, פיזור של מים באמצעות צינור ושפריצר עוזרים לקרטון להתיישב במקומו ולהצמד לאדמה. התמונה לא יצאה משהו אבל מעבירה את המסר
שלב 4: גזעים
גזעים רבותי גזעים! ערוגת הוגל-קאלצ'ר בנויה על גזעים וההההההרבה… על מנת לתת גובה ונפח משמעותי לערוגה החלטתי לבנות פירמידה של 3, כלומר שני גזעים בבסיס ואחד בקומה השניה מה שבהחלט הוכיח את עצמו, הערוגה מכילה כיום כ-150 שתילים(!!) ומאפשרת לנו מגוון רחב מאוד של גידולים ואוכל. כאשר אני אומר גזעים אין הכוונה לענפים אלא לאותם גושי עץ גדולים שחותכים עם מסור שרשרת ברוחב של 30-40 ס"מ לפחות (אגב אני משתמש ב Stihl MS250, אחלה מסור!).
עדיף לעשות שימוש בגזעים כמה שיותר רקובים על מנת להאיץ את התפרקות החומר האורגני בתוך הערוגה אבל לא תמיד קל להשיג אותם. אומרים שגזעים טריים אפילו מושכים חנקן מהערוגה במקום להוסיף חנקן ושערוגת הוגל-קאלצ'ר הכי פחות פוריה בשנה הראשונה שלה והולכת ומשתבחת משנה לשנה. נראה לי שערוגה זו שבניתי בעמל רב תחזיק לפחות 5 שנים עם קצת תחזוקה.
שלב 5: ענפים ועלים ירוקים
בשלב הבא נוסיף הרבה חומר ירוק וחנקני לערוגה על גבי הגזעים וביניהם. זה יכול להיות ענפים שזה עתה נקטפו, עלים ירוקים וגם שאריות טריות מהמטבח שעדיין לא הפכו לקומפוסט. יש לשים לב שלא עושים שימוש בענפים אשר יכולים להשתרש בתוך האדמה ולצמוח!
שלב 6: כיסוי אדמה וקומפוסט
את הגבעה שנוצרה מכסים כעת באדמה, מכיוון והגדלנו את הנפח לא תספיק לנו הטופ-סויל שהזזנו בתחילת הדרך ולכן יש קודם כל להוסיף אדמה "ביבוא אישי" ואחריה לכסות בשכבה של הטופ-סויל ששמרנו בצד. זו גם הזדמנות טובה לאזן את ספיחת המים של האדמה מהבחינה של חרסיתית-חולית. אני מצאתי את עצמי מוסיף 20 מריצות של אדמה מקומית על מנת לקבל כיסוי טוב.
לאחר שסיימנו מפזרים על הכל קומפוסט איכותי מוכן. כמה? כ-10 ליטר למטר רבוע. כלומר הערוגה שלי היא 10מ*1מ אז שטחה הוא בעצם 10 מטר רבוע. ולכן פיזרתי עליה 100 ליטר קומפוסט שקניתי מסוג "ביו אורגני מנופה" של הגרעין. יש 25 ליטר בשק כך שבסיכום עשיתי שימוש ב-4 שקים.
שלב 7: חיפוי והשקייה
על פי שיטת הפרמקלצ'ר האדמה צריכה להיות תמיד מכוסה. ניתן לעשות שימוש בעלים בקש או בשבבי עץ. כל כיסוי נותן מענה קצת שונה וזמן התפרקות שונה אל תוך הערוגה. חשוב לכסות את הערוגה מכמה סיבות, הכיסוי מונע מהאדמה לגלוש מהגבעה שיצרנו במיוחד בגשם והוא גם אוגר מים ומשחרר אותם לתוך הערוגה אט אט ובכך שומר על הלחות. בנוסף הכיסוי גם מקטין את האידוי של המים מהערוגה בימים חמים.
עובי החיפוי במקרה שלי הוא כ: 2-3 ס"מ, אם זה לא אומר לכם יותר מידי אז מדד טוב הוא שלא רואים את האדמה אבל ניתן בקלות להזיז עם היד את החיפוי ולחשוף אותה.
אם אתם מתכננים לזרוע בערוגה שימו לב לא לשים חיפוי שיכול למנוע את הנביטה.
השקיה: ההשקיה היא כמובן נושא מאוד חשוב, למרות שמדובר בערוגת חורף אני שמח שפרסתי את ההשקיה. חודש דצמבר היה כמעט יבש לגמרי וחם ומצאתי את עצמי מפעיל כרגיל את מחשב ההשקייה.
את ההשקיה משכתי מעל החיפוי ומתחתי וקיבעתי בצדדים באמצעות יתדות, טריק יפה שלימד אותי עידן אליקים בקורס.
בתחילת כל קו השקייה שמתי ברז/שיבר שמאפשר לסגור את זרימת המים בקו מה שהוכיח את עצמו כשימושי.
הטפטפות בהן השתמשתי הן סטנדרטיות 1.6 ליטר/שעה במרווחים של 30ס"מ ומכיוון שהערוגה די רחבה מיקמתי שני קווים מקבילים במרחק של כ-40 ס"מ ביניהם.
כמה להשקות? (דיסקליימר… שיעור חשבון קטן מגיע… הישארו אתי)
בתקופה זו של השנה אני משקה 2.5 ליטר למטר רבוע. מכיוון שהערוגה שלי ברוחב 1 מטר אז די קל לחשב. על כל מטר אורך יש לי 3 חורים ושליש בכל קו, סה"כ על שני קווי השקייה זה יוצא 6.666 חורים למטר רבוע. כאמור כל חור נותן 1.6 ליטר בשעה אז אם אני עושה את המכפלה של 6.666*1.6 זה יוצא שבשעה אני אקבל (רגע מחשבון…. ) כ-10.5 ליטר לכל מטר רבוע. מכיוון ואני צריך רק 2.5 ליטר ביום אז אני אפתח את ההשקייה למשך רבע שעה בכל יום.
כתלות באדמה יש להשקות במרווחי זמן יחסית גדולים. באדמה אצלי היא חרסיתית-חולית ולכן אני משקה פעם ביומיים כך שלסיכום כל החישוב הארוך הזה בסופו של דבר אני פותח את ההשקייה … פעם ביומיים למשך 30 דקות!
***זהו הערוגה מוכנה***
שלב 8: שתילות
כאמור ערוגה מוגבהת מסוג הוגל-קאלצ'ר מיועדת לגידול של ירקות ופירות רבים והיא מאוד פוריה אך שימו לב כי אינה מתאימה לגידולי שורש כגון גזר, סלק, תפו"א וכו' שקצת צפוף להם לגדול בין הענפים והגזעים.
למעשה לא עשיתי זריעות בכלל בערוגה אלא רק שתילות של סטרטרים שהכנתי ב"פגיה" (שעליה אני אספר בפוסט אחר) או שפשוט קניתי במשתלה. מצאתי מגוון ממש טוב בכלבו-לגן נחלים וגם ב"ירוק" בני ציון. העלות 1-1.5ש"ח לשתיל.
הנפח של הערוגה הדהים אותי! שתלתי כל צמח על פי המלצת מרווחי השתילה ו… המקום פשוט לא נגמר, בסופו של דבר נכנסו למעלה מ-150 צמחים מה שבהחלט מספיק לצריכה הביתית שלנו פלוס ומצאתי את עצמי שותל קצת ירוקים אקזוטיים כמו אוסקה וכמה סוגים של קייל סתם בשביל הכיף. כיף גדול
עוד הדהים אותי שבניגוד לערוגה הקודמת שלי כאן הכל גדל, כמעט כמעט כל מה ששתלתי התפתח יפה ורואים על הצמחים שהם ממש מרוצים בערוגה וגדלים בקצב טוב
סיכום:
אני מרוצה שבחרתי לבנות בפעם הראשונה ערוגה מוגבהת מסוג זה
ההקמה לא הייתה קלה והייתה כרוכה בעבודה רבה והאמת די כייפית, תמיד כיף להתעסק עם עץ וגזעים. ו… התוצאה מאוד משביעת רצון ולפי מה שאומרים רק תלך ותשתבח עם השנים
תודה לעידן אליקים מחווה ואדם על הידע והעזרה בתכנון הערוגה
כתבות נוספות מאת אדיר לב ניתן למצוא בבלוג של אדיר כאן!