מהי משרביה – המשרביה בעת העתיקה
כאחת שמאד אוהבת, מעריכה ומיישמת אומנות ובעיקר אומנות שימושית בכל תחום, אם זה בגינון, בעיצוב הבית, בבישול, בבנייה ובחינוך, משכה את תשומת לבי וסקרנותי המשרביה. ואני, שגם מאד אוהבת את השפה הערבית ולצערי הרב לא דוברת אותה נמשכתי לצליל הקסום והמסתורי של המילה מ ש ר ב י ה
נתתי לה את השם בעברית: חלון רוח. היא מזכירה לי מילים כמו רוח, שרב, מדבר… ושולחת את דמיוני למחוזות מרוחקים ועתיקים, אולי מגלגולים קודמים?
אז מהו הקסם האצור בך, משרביה?
המשרביה היא אלמנט אדריכלי, עיצובי ושימושי אשר שימש באדריכלות האיסלאמית מתקופת ימי הביניים ועד למאה ה-20, בעיקר במצרים אך גם במדינות שממזרח ומערב למצרים. עדויות לבניה במשרביות מהמאה ה- 12 התגלו בבגדד (ימי הח'ליפות העבאסית, שושלת אשר שלטה ברב האימפריה המוסלמית). כבר באיור זה (משמאל) משנת 1237 אנו יכולים לראות את אלמנט המשרביה המשולב במעקות ובפרגוד.
במקומות מסוימים מוזכר שבעת העתיקה היתה המשרביה עשויה לרוב מסבכת עץ, ושימשה בבנייה בקומות הגבוהות יותר של המבנה. את המשרביה בעת העתיקה יצרו מתערובת אדמה ומים, ליצירת אדמה דחוסה. השימוש באדמה בבניה היה (ועדיין) מאד מפותח וזהו משאב הקיים בשפע במחוזות אלו.
ביום רביעי, 24/2/16 אני מעבירה סדנת עבודה בחומר ב"חווה ואדם", מודיעין. הסדנא מתמקדת בעיקר באלמנטים קישוטיים בבנייה. בסדנה נכין גם משרביות מאדמה. לפרטים נוספים – כאן.
כמו כן, במדינות חמות אלו, המשרביה אפשרה אוורור טבעי של הבית, כניסת רוח, הסתרה חלקית מהשמש
השימוש במשרביות ליצירת "חלונות תלויים" או מרפסות תלויות (כמו בתמונה למטה, מתוך ויקיפדיה ) יצר אזור מוצל מתחת לבית והגנה על החלונות בקומה הראשונה של הבית שבדרך כלל היו חלונות רגילים ושטוחים.
השימוש במשרביות באדריכלות בימינו הוא בעיקר כאלמנטים עיצוביים בבנייה, ובמקרים מסוימים גם על מנת לשחק עם האור והאוויר. המשרביות היום מיוצרות בעיקר מבטון.שימוש במשרביות באדריכלות עכשווית
שילוב המשרביות בבנייה ירוקה בת זמננו
מגדלי באחר באבו דאבי – Al Bahar Towers in Abu Dhabi, designed by Aedas
במבנים אלו נבנתה מעטפת סבכה לבניינים תוך שימוש בעקרונות העיצוביים של ה"משרבייה" ובטכנולוגיות מתקדמות. הפאנלים, בצורת משושים, מגיבים למיקום השמש בעזרת מערכת הפעלה ומשתנים בהתאם וכך מצמצמים את קרינת השמש לעד כ 50%, מערכת זו, יחד עם הפאנלים הסולריים לחימום מים, ופאנלים פוטו וולטאיים על גג המבנה, מצמצמים את הצורך בתאורה וקירור מלאכותי, ומורידים את רמת פליטת הפחמן של הבניינים ב-1750 טון בשנה. (מתוך אתר אדריכלות designmena.com). מדהים, לא?
אז בואו נזכר איך התחיל הכל…אני רוצה לשתף אתכם בתהליך ההכנה הפשוט והמהנה – עשה זאת בעצמך!
1 כמות אדמה חרסיתית מסוננת גסחומרים וכלים
- 1 כמות חול ים נקי
- סיבים: 1 כמות קש קצוץ או 1 כמות גללי חמורים או סוסים יבשים ומסוננים
- או 2 כמויות נייר גרוס מושרה יום קודם (במידה ומשתמשים בנייר גרוס אין צורך להוסיף חול)
- מים
- מסגרת עץ פשוטה בגודל 20X20 ס"מ (ניתן לעשות גם בגדלים שונים)
- לוח עץ בגודל זהה
- יריעת ניילון בגודל זהה
- קערה גדולה לערבוב החומרים
מכינים תערובת אדמה וחול, לאחר מכן מוסיפים את המים והסיבים. לשים טוב בידיים – התערובת צריכה לצאת פלסטית, הרגשה כמו של חמר. היזהרו לא להוסיף הרבה מדי מים, התערובת תהפוך לנוזלית ולא ניתן יהיה לעבוד איתה. למי שמכיר קצת עבודה באדמה – התערובת יוצאת כמו תערובת לקוב (בקוב אנו משתמשים בקש לא קצוץ בדרך כלל)
הכנה:
- מניחים את לוח העץ על שולחן העבודה, עליו מניחים יריעת ניילון ועליה את מסגרת העץ. מתחילים לפסל עם תערובת האדמה בתוך המסגרת. תחילה יוצרים מסגרת למשרביה בעובי של כ- 2 ס"מ ואז יוצרים בתוך המסגרת צורה.
- שימו לב שקצוות הצורה הנוצרת צריכים להגיע עד המסגרת שיצרתם מאדמה ולהתחבר אליה. (ראו תמונות מצורפות).
- כשמסיימים, ניתן לחלץ את המשרביה מהמסגרת ולהשתמש במסגרת למשרביה חדשה אך עדיף לחכות קצת.
- התכונות של אדמה חרסיתית הם להתנפח במגע עם מים ולהתכווץ כשהיא יבשה ולכן, אם נחכה מעט לייבוש יהיה לנו הרבה יותר קל לחלץ את המשרביה מהמסגרת.
- כשהמשרביה יבשה, ניתן לשלב אותה בבנייה של קירות אדמה או ליצור מכמה משרביות קיר דקורטיבי מקסים. החיבור בין המשרביות נעשה באמצעות דבק אדמה (טיט) אדמה מעורבת במים, כמו בבנייה בלבני אדמה .