מקובל לחשוב שאנחנו נדרשים לבחור בין חיים בעיר ובין חיים שיש בהם חיבור לטבע. בימינו רוב אוכלוסיית העולם חיה במרחב עירוני, ומומחים רבים טוענים שעל מנת לצמצם את הפגיעה בסביבה, את הזיהום ואת התופעות הגורמות לשינויי האקלים יש לעודד ולתמוך במגמה זאת. האם זה אומר שנגזר עלינו לחיות בסביבה אפרורית של בטון ואספלט, ואת הירוק נראה רק בסופי שבוע ובחופשות? אנחנו מאמינים שלא.

לתפיסתנו, כל אחד ואחת יכולים לגדל לעצמם חלק – ולו אפילו סמלי – מן המזון שהם צורכים, ולא משנה איפה אתם גרים – גם מי שגרה בדירה בבניין רב קומות במרכז העיר יכולה לגדל לעצמה מזון, לא חייבים משק חקלאי ואפילו לא בית בכפר, אפילו לא חצר. גג, מרפסת ואפילו חלון יכולים להתאים.

לגידול מזון עצמי יש יתרונות רבים ומגוונים לכל איש ואישה ובמיוחד לילדים שבינינו:

1. הטעם – לחסה או לכרובית שגידלתם בעצמכן יהיה תמיד טעם פי כמה וכמה טוב יותר מכל מה שנקנה בסופר או אצל הירקן.

2. החיבור לטבע – עצם הצורך לשים לב לתנאים ולצרכים של הגידולים שלנו מחבר אותנו לעונות השנה ולמחזוריות של הטבע, הופך אותנו רגישים יותר לסביבתנו ומודעים יותר לאופן שבו היא משפיעה עלינו.

3. החיבור לעצמנו – עצם ההכרה בכך שירקות לא גדלים על המדף בסופר, החוויה של ללוות את הירק מהיותו זרע או שתיל ועד לרגע שהוא מגיע לצלחת, נותנים לנו תחושת שייכות וחיבור למה שאנחנו אוכלים ולמה שהופך להיות חלק מהגוף שלנו, ומחנכת את ילדינו לתשומת לב ולאכפתיות.

4. הבריאות– כשאנו אוכלים מזון אורגני, נקי מחומרי הדברה ושאר רעלים, אנחנו יכולות לדעת בוודאות גמורה שהוא טוב לנו, מזין, מועיל ובריא לנו, נפשית וגופנית.

אז איך נהנים מכל הטוב הזה גם כשאנחנו גרים בעיר, בדירה שאין בה אפילו חצר?

התשובה היא – גידול במכלים.

גידול צמחייה במיכלים הוא הפתרון לכל מי שיש לה גג או מרפסת, ואפילו חלון רחב. וכשעובדים נכון, השיטה הזאת לא מוגבלת לעציצים קטנים – במיכלים אפשר לשתול אפילו עצים!

האתגר העיקרי בגידול במיכלים (כולל – אדניות, כדים, עציצים, בקיצור – מצע מנותק מהקרקע) הוא כיצד אנחנו יוצרים סביבת חיים מלאכותית מיטיבה עבור הצמח שתספק לו את כל מה שנדרש במטרה שהוא ישגשג ויניב. לשם כך עלינו לבחור את המכל המתאים ביותר לסוג הצמח שבכוונתו לשתול, להתאים את מצע הגידול, לוודא שקיים ניקוז תקין, לדאוג שהצמח יקבל את הדשן שהוא זקוק לו ולייצר לעצמנו הרגלי תחזוקה נאותים.

1. סוג המכל:

כשאנחנו ניגשים לבחור מכל שתילה ההעדפה היא למכל בעל שטח פנים רחב ככל הניתן, גם על חשבון העומק. ככל ששטח הפנים של המכל רחב יותר, ניתן לנצל אותו כדי להוסיף לגידול המרכזי צמחים קטנים כמו תבלינים, ירקות ופרחים.

בנוסף, שטח פנים גדול יאפשר גישה לחפירה במקרה הצורך. במכל בעל שטח פנים קטן, גם אם הוא עמוק כמו חבית למשל, כל חפירה במצע עלולה לפגוע בשורשים הצמודים לגזע ותאפשר לנו מעט מאוד מרווח תמרון.

שתילת עצים במכלים אפשרית מנפח של: מינימום 100 ליטר לעץ קטן, ועד לנפח של קוב (1000 ליטר) שיאפשר עץ גדול יחסית שיגדל יחד עם שיחים ירקות ופרחים באותו המכל.

הפתרון היקר ביותר, ואיכותי בהתאם, הוא להזמין מכלי שיש סינטטיים אטומים. מכלים אלה מיוצרים על פי הזמנה בתבנית בעבודת יד, ואפשר להזמין בכל עיצוב כמעט ובכל גודל וצורה שנרצה. בטווח המחירים הבינוני אדניות מסדרת תבור של חברת "אלמי", 100X40 ס"מ בנפח של 120 ליטר לפחות, יוכלו להתאים לגידול ירקות ושיחים ועצים קטנים. מי שמחפשת דרכים לצמצם בעלויות יכולה להשיג חבית פלסטיק כחולה, לרוב באה בנפח של 200 ליטר (אמנם שטח הפנים הקטן שלה הוא חיסרון), או פשוט לבנות אדנית חדשה מעץ או מכל חומר מתאים אחר. אם אתם בוחרים באפשרות האחרונה חשוב להביא בחשבון שזה ידרוש יותר תחזוקה, כפי שמפורט בסעיף 3 על הניקוז.

2. מצע השתילה:

תערובת שתילה עשויה מחומר אורגני מתכלה, ולכן היא מצטמצמת ויכולה לאבד מנפחה גם 50% בתוך שנה, חומרי ההזנה מידלדלים בה וככל שעובר הזמן המבנה שלה פחות ופחות משרת את צורכי הצמח (איוורור, החזקת מים, שחרור מים וכו').

הוספת תערובת שתילה חדשה אחרי שהתערובת הצטמצמה לא יכולה להוות פתרון ארוך טווח, מכיוון שזה עלול לגרום לקבירת בסיס הגזע ולריקבון צוואר השורש, מה שיוביל למותו של הצמח. ישנם צמחים בודדים עמידים יחסית שפתרון כזה יכול לעבוד עבורם, כמו פיקוס ועגבניות, אבל עבור רוב הצמחים הוספת תערובת חדשה על תערובת ישנה עלולה לגרום יותר נזק מתועלת.

לכן בשתילה במכלים עדיף תמיד לעבוד עם מצעים הידרופוניים – טוף ופרלייט. אלה הם חומרים בלתי אורגניים, שאינם מתכלים, ובשימוש נכון אפשר להשתמש בהם שוב ושוב למשך עשרות שנים. מדובר במחצבים טבעיים שאינם פולטים רעלים. טוף מהווה מרכיב מצוין לניקוז, ופרלייט הוא חומר אינרטי (אינו מגיב כימית לסביבתו), שסופח נוזלים ודשנים נוזליים בכמות גדולה יחסית לגודלו ולכן מהווה מרחב מתאים לשורשים. ההמלצה היא לשלב בין טוף גס בתחתית המכל, במטרה לשמור על פתחי הניקוז ועל גליל הביקורת פנויים, ובין פרלייט שתופס את רוב נפח המכל. מעל לפרלייט נכסה בשכבה עבה של טוף גרוס-דק.

כל הזכויות שמורות לסטודיו 39

3. ניקוז:

כשמניחים מכלי שתילה על מרפסת מרוצפת או על גג, איטום המכלים ותכנון נכון של מערכת הניקוז קריטיים על מנת למנוע מראש נזקים של נזילות וכתמי דשן על הריצוף שכמעט בלתי אפשרי להסיר. כל המכלים צריכים להיות אטומים לחלוטין מבפנים, מלבד יציאה אחת לניקוז בצד המכל (עדיף שלא בצד הנראה לטובת אסטטיקה וכדי שלא נדרוך עליו כשנטפל בצמחים).

כשזה נוגע לניקוז, חיסכון בעלויות של חומרים ואדניות בא על חשבון עמידות לאורך השנים ואסטטיקה. ניתן כמובן להשתמש בחומרים ממוחזרים ליצירת אדניות ומכלי שתילה, אבל הם ידרשו תחזוקה גבוהה יחסית לאורך הזמן או פשוט לא יעמדו בעומס. מכל לא יקר במיוחד שאפשר לסמוך שהאיטום שלו יחזיק לאורך שנים הוא מכל תבור 100X40 ס"מ. מכלים אלה נמכרים כשהם אטומים לחלוטין, ולפני שמשתמשים בהם יש לקדוח בהם פתח לנקז טכנורם. מכלי שיש סינטטי בהזמנה אישית, היקרים יותר, יכולים להחזיק לאורך שנים על גבי שנים – אני מכיר כמה מכלי שיש סינטטי שעומדים במשימה בגבורה כבר מעל 20 שנה.

4. דישון:

כששותלים במכלים לא יכולה להתפתח מערכת אורגנית מורכבת ותומכת לצמחים כמו באדמה (יכולה אך לא באותה מידה) והנפח המוגבל גם הוא דורש התייחסות. לכן דישון נכון הוא קריטי להצלחה. אני משתמש בדשן אורגני נוזלי, ומשלב מעט כופתיות קומפוסט מוצק דחוס לשחרור איטי בשילוב מיקוריזה – פטריה שמתפתחת סביב השורשים ומסייעת לה בספיחת חומרים מזינים. הדשן הנוזלי נגיש יותר לצמח, ולכן הוא העיקר, והמוצקים הם תוספת.

כאן כדאי להעיר שהומוס מוצק אינו מומלץ לשימוש במכלים עם תערובת שתילה המתוכננים לטווח ארוך, מכיוון שאף אחת בארץ לא מפרידה כראוי את הביצים והתולעים מהתוצר המוגמר והן יאכלו את תערובת השתילה עם הזמן וישאירו רק מצע דחוס וללא איוורור שהוא בעצם הומוס.

הדרך היעילה ביותר לדשן באופן קבוע היא כמובן להתקין משאבת דישון. ברוב המקרים בגג/מרפסת עדיפה משאבת דישון חשמלית על הידראולית.

אם אין משאבה אפשר גם להכין אחת ליום או יומיים בקיץ, או פעם-פעמיים בשבוע בחורף, תערובת של דשן ומים ביחס של 1:5 עד 1:10, תלוי בחוזק הדשן, ולהוסיף להשקיה. אבל זה דורש משמעת ושגרה קבועה.

– פיתחתי לזה פרוטוקול ספציפי עם קוקטייל דשנים אורגניים כדי לענות על צרכי הצמח השונים ואני מרחיב על כך בקורס.

5. תחזוקה וטיפוח שוטף:

יש כמה מאפיינים ייחודיים לתחזוקת עצים ושתילים גדולים במיכלים. מכיוון שהמרחב שבו יוכל הצמח להתפתח מוגבל במכל, חשוב מאוד לגזום את הנוף בסימטריה יחסית לנפח המיכל, לרמת הדישון ולמצע השתילה. פעם בכמה שנים צריך גם לדלל את השורשים. הדרך הפשוטה ביותר לבצע דילול היא להוציא באמצעות את חפירה או כף שתילה שכבה של מצע שתילה מהשכבה העליונה שסביב הצמח, לשים לב שלא להתקרב מדי לגזע ולא לפגוע בו, לחפור לעומק של 15 – 20 ס"מ, לפחות, להפריד את השורשים מהמצע (לפנות את השורשים לערימת הקומפוסט) ולתחח כדי לפנות מקום לצימוח חדש וגם לשתילת ירקות, תבלינים, צמחי מרפא או פרחים סביב העץ.

ההמלצה היא לעבוד עם בעל מקצוע שמתמחה בגינון במיכלים. אם בחרתם לעשות זאת בעצמכם כדאי קודם להקדיש זמן ולחקור את הנושא, ולהביא בחשבון מראש שהלימוד יכלול ניסוי וטעייה ועלויות בהתאם.

בקורס השנתי שלנו לגינות מאכל אנחנו מלמדים לעומק ובצורה מקצועית גידול וטיפוח עצי פרי במיכלים ובקרקע. מוזמנים מאוד להצטרף. הקורס נפתח ב 1/11/22. לפרטים נוספים מור 054-5951654