חיפוי קרקע זוהי הפעולה הפשוטה ביותר שביכולתנו לעשות בכדי לקבל את האפקט הדרמטי ביותר על גינתנו. האדמה מספקת לצמח את חומרי התזונה, המים ובצורה עקיפה את ההגנה מפני מזיקים, אדמה בריאה תניב צמח בריא.
ובכדי שהאדמה תוכל אכן לקיים את יעודה, עליה להיות:
עשירה בחומר אורגני – כשיפורק יהפוך לחומרי תזונה
לחה– כדי לספק מים לשורשי הצמחים
מוגנת משמש ישירה או רוח חזקה– כדי לשמור על חיוניותה והחיים בתוכה
מקיימת אוכלוסיית אורגניזמים מאוזנת – המפרקים את החומר האורגני ומספקים לצמח חומרי תזונה
אנחנו יכולים לעזור לאדמה לעשות דברים אלו, אם, פשוט, נחפה אותה בחיפוי נכון. ממש כמו בטבע.
אנחנו רוצים לחקות את האיזון שיש בטבע.
פרט אולי למדבריות, האדמה בטבע מחופה במשהו: צמחיה חיה, צמחיה מתה, עלים יבשים, אבנים וסלעים. מתחת לכל אותו חיפוי מתקיים עולם שלם
חיפוי הקרקע יוצר נישה אקולוגית ייחודית, שמתקיימת במפגש הגבולות, במפגש שבין האוויר לאדמה.
אנחנו רוצים לשמור על האדמה שלנו עשירה בחומר אורגני, עשירה באורגניזמים שיפרקו אותו, לחה שתתמוך בפעילות זו ומוגנת מקרינת השמש ורוחות. ולכן נחפש חיפוי שמקיים כמה שיותר פונקציות אלו.
חיפוי קרקע גם חוסך משמעותית בכמות ההשקיה הנדרשת
נהוג לחלק את חיפויי הקרקע לכמה קבוצות
-חיפוי לא אורגני
-חיפוי אורגני (מת)
-חיפוי ירוק (אורגני חי)
חיפוי לא אורגני: – הכוונה לחומרים שאינם מתכלים או כמעט שאינם מתכלים. טוף, חצץ, אבני מדרך, חלוקי נחל כולם בשימוש כחיפוי קרקע. היתרון הוא שהם אינם מתכלים, ואין צורך לחדשם. בנוסף, בחורף הם מהווים בידוד טוב מפני בוץ. אין ספק, יש אנשים שאוהבים יותר את המראה הנקי של הגינה שלהם. החסרונות הוא שהם יקרים (אם מדובר בשטח גדול) ואינם תומכים בכל אותן פעילויות של הקרקע, אותן הזכרנו קודם. שילוב של אבני מדרך מסודרים כשביל, יחד עם חיפוי אורגני או ירוק – הוא שילוב מצויןהערה: אני לא מתייחס לדשא סינתטי וחבריו כחיפוי קרקע. נכון, טכנית הוא מחפה את הקרקע. אך הוא בעצם חוצץ לגמרי ביננו לבין האדמה. הקרקע בעצם אינה קיימת יותר
חיפוי אורגני (מת) – חיפוי שעשוי מחומר אורגני. זה יכול להיות חומר אורגני שאספתם כמו עלים יבשים, רסק יער שמצאתם, עשבים שוטים, צמחיה גזומה, שאריות ממכסחת הדשא או חומר שאפשר לקנות – שהוא בדרך כלל רסק יער (שבבי עץ) בדרגת אחידות גבוהה. שווה רגע להתעכב על כמה סוגי חיפוי קרקע אורגניים:
רסק יער – הדובדבן שבקצפת של החיפויים. זהו ריסוק של חומר אורגני שנאסף ביערות (גזעים, ענפים, עלים, ומחטי אורן). קק”ל עורמת ערמות, וקבלנים מורשים אוספים אותם ומעבירים למכונות כיסוח ענקיות (לעיתים קק”ל מרסקת בעצמה). הקבלנים מעבירים את שאריות היער כיסוח אחד (מוצר זול יותר) או שניים (תנחשו, זה זול או יקר יותר?). יש נטייה שלא לחפות עם רסק יער של אקליפטוס בגלל אפקט מעכב הגדילה שלו (אללופטיה).
רסק יער מקיים את כל הפונקציות שהזכרנו: שומר על הקרקע, שומר על הלחות שלה ואף סופג נוזלים בתוכו, מתפרק לאט ומוסיף לקרקע עוד חומר אורגני, מהווה בית גידול לאורגניזמים חיוניים, ואף עושה זאת לאורך זמן ממושך (רצוי פעם בשנה להוסיף ממנו עוד). אז מה החסרון שלו? אתם בטח שואלים… שהוא קשה להשגה (למי שלא “מחובר”) או יקר לקנייה. ניתן לקנות אותו בכמויות קטנות במשתלות ברמת עיבוד גבוהה (כ-150₪ ל75 ליטר או כ-900 ₪ לקוב), או ישירות מקבלנים שעובדים עם קק”ל. הבעייה שקבלנים מוכרים (בזול) כמויות מינימום של כמה עשרות קוב. אופציה חביבה עלי היא להשיג את הטלפון של היערן המקומי ולשאול אותו היכן יש ערמת רסק. לנסוע עם הסטיישן ולהעמיס
עלים יבשים – אם רסק היער הוא הדובדבן שבקצפת, אז העלים הינם הקצפת. כמו הרסק, הם מקיימים את כל הפונקציות המדוברות, אך מתכלים מהר, ויש להוסיף עלים בתכיפות גבוהה (כל כמה חודשים). אבל היתרון הגדול זה שהם הדבר הזמין ביותר שיש. במיוחד לאור העובדה, שהשכן שלכם (שלא קורא את הבלוג שלי), עורם עלים יבשים אחת לשבועיים מול פתח ביתכם. ואם לא הוא, אז עובד העירייה. אין חשש שהעלים יעופו אם תניחו אותם ומיד תרטיבו אותם, תהליך הריקבון שלהם יתחיל מיד, והם ידבקו לקרקע ואחד לשני. מיקום ערוגה ליד עץ נשיר יכול להיות מצוין לשני הרכיבים: הערוגה תקבל אספקת חומר אורגני וחיפוי אחת לשנה, והעץ יקבל חומרי תזונה, קומפוסט ועודפי מים מהערוגה.
גזם, עשבים שוטים שניכשתם – גיזום של צמחים ועשבים והנחת החומר ה”ירוק” על הקרקע היא שיטה ידועה לשיפור פוריות הקרקע. בשיטה שנקראת chop & drop חותכים בעזרת סכין או מזמרה ענפים, עלים או עשבים שיש צורך לדלל (לא לעקור מהשורש כי זה פוגע במרקם האדמה) ומניחים על הקרקע, עדיף ליד צמח שאנו רוצים להטיב עימו. אם נקצוץ צמחים מסוג אקומולטורים (קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים, קיטניות), אזי הרווח יהיה כפול, מכיוון שבעליהם יש כמות גדולה של חומרים מזינים. אפשר ממש להקצות חלק בגינה לצמחים מייצרי זבל ירוק.
חיפוי ירוק (צמחי כיסוי)
למה בעצם לעבוד קשה ולהביא חומר אורגני מת כל עונה, אם אפשר לגדל צמחייה נמוכה שתחפה את הקרקע? משפחת הדלועיים, קורנית, כובע הנזיר, תלתן, שהם בעלי יכולת התפרסות מרשימה ביותר. הצמחייה שומרת על לחות הקרקע, מייצרת חומר אורגני (עלים שנושרים) כל הזמן, ואם תשתמשו בצמחים אכילים , הרווח יהיה כפול ומכופל. ניתן לזרוע זרעי קטניות (תלתן, אספסת, אפונה ריחנית) המקבעות חנקן, לשתול אקומולטורים (קומפרי, סרפד, גרגיר הנחלים), שאוגרים חומרים רבים בעליהם, או צמחים אכילים, כדוגמת פטל או דלועיים.
החסרון הוא, שחיפוי כזה הוא עונתי ברוב הדוגמאות שנתתי (בעיקר לאחר הגשמים), או שהוא דורש השקיה.
אז אם לסכם, כמו כל דבר בחיים, ובפרמקלצ’ר, רצוי לשלב ולאזן. לשמור על רבגוניות המערכת. אני נוהג לפזר רסק יער היכן שיש הרבה תנועת אנשים והיכן שחשוב שלא יהיה בוץ. עלים יבשים אני מפזר בערוגות. חיפוי חי אני נוהג לשתול סביב עצים (בעיקר מסוג אקומולטורים) או לזרוע (קטניות) בשטחים “במנוחה” לפני הפיכתם לערוגות ירק.
אז חיפוי טוב בעצם גם שומר על חיוניות האדמה, משפר את קצב צימוח הצמחים וחוסך בעלויות ההשקיה.
תקדישו רגע לתכנון הנכון של חיפוי המתאים לכם בכל אזור בגינה
בקורס גינה בת קיימא שנפתח ב25 למרץ, נדבר על חיפויי אדמה, על שיקום אדמות, מיקרואורגניזמים , גילדות צמחים ועוד. פרטים בקישור
לבלוג המלא של איתמר כנסו לחצו כאן.
