גינה בת קיימא אנחנו נותנים דגש לניצול של השטח העומד לרשותנו ובהרחבת מישורי הגידול באמצעות שתילה בשכבות צימוח שונות.
צמחים גבוהים, צמחים מתפרשים, צמחים שורשיים וכמובן צמחים מטפסים. באופן זה אנחנו יכולים להעלות את הביומסה של שטח נתון ואת כושר הנשיאה שלו. כושר נשיאה מוגדר ככמות הביומאסה המירבית ליחידת שטח, שסביבה יכולה לכלכל ולהכיל.
צמחים מטפסים מצויינים לסביבה בה יש לנו מעט שטח אדמה אך הרבה שטח בנוי, כדוגמת גינון עירוני, גינון ורטיקלי, מרפסות וחצרות מגודרות.
בנוסף, נרצה כמובן לבחור צמחים מטפסים שהם רב-שנתיים ובעלי תכונות המועילות לנו ככל הניתן: מאכל, נוי, משיכת מאביקים וציפורים, קיבוע חנקן וכד'.
אז בואו נכיר כמה צמחים מטפסים, שיכולים לשפר את כושר הנשיאה של הגינה הבת קיימא שלנו. חלקם מוכרים יותר, ואיתם נתחיל, וחלקם מוכרים פחות.
פסיפלורה
תועלת: מאכל, נוי, משיכת מאביקים, טיפוס.
אין ספק שזהו נסיך הגדרות החיות, מכיוון שהוא קל לגידול ומניב כבר מהשנה הראשונה.
הפסיפלורה היא שיח טרופי/סאב-טרופי מהיר-צימוח שנהנה משמש מלאה, אדמה עשירה, רוח קלה, והרבה מים. יש לו קנוקנות טיפוס יעילות שעוזרות לו להתפשט ולהשתלט על כל דבר הנקרה בדרכו.
בשיאו הוא כנראה מניב יותר פירות מאשר משפחה ממוצעת יכולה לאכול. כדאי לדעת שאופוריית השפע תחזיק מעמד בין חמש עד שבע שנים, ואחר כך השיח פשוט מתעייף ורובו מתייבש. כנראה גדל יותר משיכול לתחזק את עצמו. אבל למרבה המזל, קל מאוד לגדלם שוב מייחורים.
בעולם יש זני פסיפלורה רבים, לעומת זן אחד או שניים בארץ.
לפסיפלורה edulis יש פרי סגול, לפסיפלורה edulis flavicarpa פרי צהוב , ל- ligularis, פרי כתום עם קליפה פריכה קשה ול – flavicarpa צורה וצבע של בננה.
רצוי לקטוף את הפרי רק אחרי שהבשיל, מכיוון שאם ייקטפו הפרות מוקדם מדי מבלי שקיבלו זמן להבשיל באופן מלא בשמש, הם יכולים להיות חסרי מיץ או טעם, גם אם גדלו בתנאים אידיאליים. רבים מהמינים קשה לשנע, ולכן רק מי שמגדלם יוכל ליהנות מטעמם. כמו כן, אם לא גדלים בתנאים מסויימים אליהם רגילים, כגון שמש, אורך יום, גשמים, טמפרטורה או טיב אדמה, טעמם ישתנה.
השם הבעייתי שיצא לפסיפלורה הוא בגלל שלאחר 5-10 שנים השיח פשוט מתעייף ונובל, ואתם נשארים עם מאסה יבשה אדירה שיש לפנות.
[תמונה: פסיפלורה. קרדיט: גיא גרוס]
גפן
תועלת: מאכל, הצללה וחיפוי, טיפוס.
גפן היא שיח מטפס שעמיד לעשרות ומאות שנים, ומניב פרי רב. כמו רוב השיחים המטפסים, הקנוקנת משמשת את הגפן לטיפוס ולאחיזה. ניתן לראות גפני בר מטפסות על גבי עצים אחרים לגבהים של עשרות מטרים. לגפן יש פרחים זעירים, ערוכים באשכולות, אשר מואבקים על ידי הרוח.
בכפרים ערביים בגליל אפשר עדיין לראות על הגגות את סוכות הגפנים האסתטיות, מטילות צל וגם נותנות פרי. הגפן היא שיח מטפס חזק, הצומח לגובה (אפילו עד שלוש קומות), יש לו עלים רחבים (מי אמר עלי גפן ממולאים?), לכן במשך דורות נהגו לשתול אותה כבר עם הנחת אבן הפינה לבית המגורים.
מאחר שהגפן היא שיח נשיר, הוא מותאם באופן מושלם למרחב המגורים ולשינויי מזג-האוויר – בקיץ מוצל וירוק ובחורף מואר ונוף השמים גלוי. בעלים שנושרים ניתן להשתמש בקומפוסט, או כחיפוי קרקע של הערוגות.
נקודה למחשבה: גג הגפן יוצר מסגרת גמישה, הוא אינו עובדה מוגמרת או בלתי-הפיכה, מה שנותן לו יתרון מינהלי מסוים: ברשויות רבות נדרש אישור להצבת סככה מכל חומר. גג של גפן, בד"כ, לא נחשב לתוספת בנייה או למבנה, ולא יידרש עבורו אישור.
איזבלה הינו זן עמיד ביותר בפני מזיקים בעל ענבים סגולים המכילים גרעינים.
[תמונה: גפן איזבלה. קרדיט: גיא גרוס]
לופה
תועלת: מאכל, יצור ספוגים, טיפוס.
צמח ממשפחת הדלועים, הנקרא גם גלילית או במיה-סינית, אך הכי ידוע בכינויו ליפה. פירותיו הם מאכל פופולרי באסיה ואפריקה. זהו צמח הידוע יותר כמפעל לספוגים מאשר מפעל למזון. בתנאים סאב-טרופיים יכול להיות רב-שנתי. הליפה היא המקור החשוב ביותר לייצור ספוג מן הצומח, וספוגי אמבטיה מכונים לעתים "ליפה". הצמח משמש גם להכנת רהיטים, ומיץ הצמח משמש כתרופה טבעית נגד צהבת. הליפה קלה מאוד לגידול ועמידה בתנאי יובש וחום רב. זהו צמח מטפס גדול שזקוק לגדר/מבנה עליו יוכל לטפס. את הפרי הצעיר אפשר לקטוף ולאכול כמו קישואים ואילו הפירות המתייבשים על הצמח משמשים כספוג רחצה.
[תמונה: ליפה. קרדיט: זרעי קדם]
שעועית סקלרט
תועלת: מאכל, נוי, קיבוע חנקן, טיפוס.
שעועית סקרלט הינה צמח רב שנתי מטפס, הידוע גם בשמו שעועית סקרלט רצה. זהו צמח שלא ניתן לטעום מפירותיו בחנויות ולכן כדאי לגדלו. כמעט כל הצמח אכיל, השורש אכיל – אך חבל להרוג את הצמח בשביל לטעום ממנו – העלים אכילים לרוב כשהם צעירים, פרחיו מתוקים ואכילים, והתרמילים אכילים ומתוקים בצעירותם.
פרחיה היפהפיים משמשים לנוי. לשעועית קצב צימוח מהיר והיא אוהבת לגדול בשמש מלאה ובאדמה פורייה, וכמובן, מכיוון שהיא ממשפחת הקטניות, היא מקבעת חנקן ומשפרת את איכות האדמה סביבה. האבקת הצמח מתבצעת באמצעות דבורים וצופיות.
שעועית לאבלאב
תועלת: מאכל, נוי, קיבוע חנקן, טיפוס.
אין ספק שזוהי השעועית עם הכי הרבה מוניטין בקרב העוסקים בפרמקאלצ'ר וחקלאות אורגנית. היא קלה מאוד לגידול והנבטה (עדיף באביב) וקצב הצימוח שלה מהיר, כך שהיא יכולה לכסות שטחים וגדרות בזמן קצר. בתנאים נכונים יכולה להיות רב-שנתית (שזה אומר, שהחורף לא קר מדי).
רוב הצמח אכיל: את העלים הצעירים ניתן לאכול בצורה הטרייה, וכשהם בוגרים ניתן לאכול אותם לאחר בישול. הפרחים פרט למראם השובה לב, גם הם אכילים . את התרמילים, בצבע סגול ורוד, ניתן לאכול חיים או מבושלים, את הפולים – לבנים, סגולים או חומים – ניתן לאכול כשהם צעירים וירוקים, טריים כמו אפונה. כשהם יבשים מומלץ לבשל היטב וגם להשרות במים לפני.
אפילו שורשי הצמח אכילים, אבל חבל על הצמח.
כחברה גאה במשפחת הקטניות, גם בשורשי צמח זה מתגוררים חיידקי ריזוביום קושרי חנקן. כך שזהו צמח מצוין המשפר את איכות הקרקע סביבו. הצמח מואבק ע"י פרפרים ודבורים שהוא מושך אותם.
בוטנים
תועלת: מאכל, קיבוע חנקן, טיפוס.
יש נטייה כללית להתעלם מגידול בוטנים בגינה הביתית. אבל כדאי לזכור כי הם היו מקור חשוב למזון בקרב האינדיאנים באמריקה. בנוסף יש להם עוד כמה תכונות מעניינות.
הבוטן, או אגוז האדמה, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). על אף שמו, אגוז האדמה אינו אגוז, אלא קטניה ממשפחת הפרפרניים. אגב, שמו המקובל בערבית, הוא "פול סודאני".
כן, כן. הבוטנים הינם קטניה ולכן עשירים בחלבון, ובשורשיהם חיים חיידקים מקבעי חנקן.
הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי והינם חד שנתיים, למרות, שבתנאים מתאימים, הם יכולים להניב יבול רוב השנה. גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, או באדמות כבדות שהן תחוחות. הצמח יכול לטפס לגובה של כמה מטרים.
ולסיום, ציטוט מתוך האתר של שרותי בריאות כללית: אגוזים ובוטנים הם מקור טוב לאומגה 3, לסיבים תזונתיים, לוויטמין E, לנוגדי חמצון ולשומנים טובים
[תמונה: בוטנים. קרדיט: ויקיפדיה]
תרד מלאבר
תועלת: מאכל, נוי, טיפוס.
תרד מלבר אינו מוכר מספיק לדעתי ואולי בגלל זה קשה להשיגו. זהו שיח תרד מטפס הגדל במהירות, בעל עלים בשרניים ועמוסי ויטמינים וערכים תזונתיים. לא קשור באמת לתרד הגינה.
ניתן לאכול את עליו טריים או מבושלים. יש צורך להתרגל למרקם החלקלק והמעט רירי שלו, או להשתמש בתכונה זו להסמיך תבשילים ומרקים.
רגיש לקור, ובקור קשה ימות. יחד עם זאת, בתנאים חמים גדל מהר ואף שתלטן.
[תמונה: תרד. קרדיט: אורגניקו]
.
כובע נזיר
תועלת: מאכל, נוי, טיפוס, משיכת מאביקים.
כובע נזיר מוכר לעתים קרובות כצמח כיסוי קרקע וגדרות, הגדל במהירות. עליו ופרחיו המעט חריפים אכילים, ופרחיו הצבעוניים מהווים תוספת רעננה לסלט. אפילו הזרעים, אם נקטפים ירוקים, ניתנים לכבישה ומשמשים כתחליף לצלפים. הצמח הוא חד שנתי מובהק ונעלם בקיץ. עם זאת, בחורף הבא הזרעים הרבים שפיזר נובטים במהירות ומכסים שטחים גדולים ואף נוטים להשתלט על צמחים סמוכים. לא בכדי נקרא גם חובק הדוב.
זכרו שכובע הנזיר, כשנמצא בטבע, נחשב מין פולש אז יש לנקוט זהירות בהפצת זרעיו.
[תמונה: כובע נזיר. קרדיט: אורגניקו]
צ'יוטה (Chayote)
תועלת: מאכל, טיפוס.
גילוי נאות: לא גידלתי אותו ולא מכיר מישהו שמגדל אותו. מעניין לנסות…
הצ'יוטה הינו צמח ממשפחת הדלועיים שמקורו מדרום מקסיקו/גואטמלה, בעל עצמת צימוח חזקה, מטפס בעל קנוקנות. בתנאי הגידול בארצות מוצאו הוא רב שנתי. הצמח דורש להתפתחותו התקינה טמפרטורות של 15-28 מעלות, מה שלא בהכרח גורם לו להתאים לקיץ הישראלי. לפירות המתפתחים צורת אגס, אבוקדו או חבוש והם נאכלים ירוקים-טריים או מבושלים. מצויין לממולאים. טעם הפרי מזכיר קולרבי. הוא עשיר בויטמינים ודל בקלוריות.
צמח יכול בקלות בעונה הראשונה שלו לכסות פרגולה שלמה ומניב פרי רב.
[תמונה: צ'יוטה]
ויסטריה
תועלת: נוי, קיבוע חנקן, טיפוס.
מטפס גדול ממשפחת הפרפרניים בעל פריחה אביבית מרהיבה באשכולות. נשיר. מקבע חנקן לקרקע כמו כל חבר במשפחת הפרפרניים. יכול לכסות פרגולות וגדרות ועם הזמן מתעצה וענפיו הופכים לגזעים עבים ומעוצים. יכול בקלות לשבור פרגולות וגדרות עדינים. והריח…משכר.
[תמונה: ויסטריה. קרדיט: שתילי הר]
פטל ללא קוצים
זה לא החלום של כולנו? שיח פטל עסיסי ומתקתק אבל ללא קוצים?
פטל הינו שיח רב שנתי מטפס. למרות שרוב מיני הפטל קוצניים, יש מספר מינים שאין להם קוצים. הפירות עסיסיים מאוד ומורכבים מכדוריות קטנות המרכיבות צורה עגולה. צבע הפרי ירוק כשהוא בוסר, והופך לשחור כאשר מוכן לזלילה. גודל הצמח תלוי כמובן בגיזום ובעיצוב, אבל בקלות יכול לכסות גדרות ומעקות.
מה אפשר להגיד, תאווה לחך.
[תמונה: פטל. קרדיט: יפתח שליו]
יסמין
תועלת: טיפוס, נוי, ריח, משיכת מאביקים.
אנחנו נוטים להתרכז בחוש הראיה וחוש הטעם. היסמין הוא גירוי מושלם לחוש הריח. ריחו המיוחד והיחודי הוא תוספת מושלמת לגינה.
זהו צמח ממשפחת הזיתיים המונה כ-200 מינים (כגון, עץ הזית), המשמשים בחלקם לנוי. בארץ גדל היסמין כצמח בר, בעיקר בגליל העליון, אך גם בשומרון, בגלבוע ובחרמון.
ברפואה העממית ובמקורות היהודיים הוא מוזכר כצמח מרפא המיוחסת לו יכולת הורדת חום, והשפעה מקלה על מערכת הנשימה. הסינים כידוע אוהבים לשלבו בחליטות עלים.
[תמונה: יסמין. קרדיט: ויקיפדיה]
ראינו שיש סוגים רבים של צמחי תועלת מטפסים. השתמשו במימד הגובה בכדי להגדיל את כושר הנשיאה של השטח שלכם, בכדי להרחיב את שטח הגידול והביומסה שבשטח.
עכשיו רק נשאר לכם לחפש גדר, פרגולה, מעקה, קיר, ולשתול לידם צמח מטפס, שיהיה שימושי לנוי, מאכל, קיבוע חנקן או הפרדה.
